נזקי הצפה- מתי חלה אחריות על הרשות המקומית?

במצבים כמו בימי החורף הקשים שפקדו לאחרונה את ארצנו, בעקבותיהם מי הגשמים הציפו רחובות ובתים וגרמו לנזקים קשים לרכוש הציבור, צריך לבחון האם ניתן לתבוע בגין נזקים אלה ואת מי.

על פי חוק, מחובתה של הרשות המקומית בין אם זו עירייה ו/או ראש מועצה, להיות אחראית לתקינות תעלות ניקוז מי הגשמים, מי שפכים, ולערוך ולפקח באופן שוטף על תקינותם של מתקנים ציבוריים ובתוך כך להיות ערוכים למצבים של ירידת גשמים רבים.

מחובתם של הרשויות המקומיות לתקן ליקויים במתקני הביוב אם נתגלו כאלה.

לרשות המקומית השליטה והיכולת לפקח על מצבה של תשתית הניקוז העירונית מתוקף היותה זו שהתקינה את תשתיות אלה ומתוקף סמכויותיה על פי פקודת העיריות.

העירייה מתוקף היותה הגוף אשר הקים תשתיות ניקוז ו/או הגוף אשר אמור היה להקים תשתיות אלה באזור בו חטא מלהקים, אמור הוא להכיר את צרכי הניקוז ואת התאמתם להתפתחות הדמוגרפית והגיאוגרפית של העיר ולצרכים המשתנים עם הזמן. לפיכך , על העירייה לצפות שהתרשלות מצידה בתכנון ובפיקוח על מערכת הניקוז הקיימת באופן לא תקין או במקרה אחר של העדר תשתית ניקוז באזורים שונים , עשויות לגרום לנזקי רכוש ואף לסכן חיי אדם.

חובת התושבים לשלם תשלומי ארנונה הינה, בין היתר, על מנת להבטיח תקינות של מתקנים ציבוריים, כגון: תקינות כביש, מדרכות, שירותי הביוב, תעלות ניקוז, וכד’. באם הוזנחו מתקנים אלה ונגרמו בעקבות כך נזקים לרכוש התושבים מחובתה של הרשות המקומית: העירייה ו/או המועצה המקומית לפצות את התושבים בגין נזקיהם.

בעיר באר שבע יוצג על ידי משרדי בית עסק למתן שירותי רכב (מוסך), אשר בין היתר ייבא ומכר חלפים לרכבים ובניהם מנועי רכב. בשני אירועים של ירידת מי גשמים רבים בימות החורף, תעלות הניקוז הסמוכות לבית העסק לא היו תקינות, כאשר עוד לפני אירועי ההצפה בעל העסק שב והתראה את העירייה על חוסר תקינות תעלת הניקוז, אך העירייה התעלמה מכך וניסתה לגלגל את העיכוב בתיקון תעלת הניקוז לפתחו של גוף אחר אשר לשיטתה מונע ממנה את גמר העבודה.

בעקבות התעלמות העירייה מהתראות התובע לליקויים בתעלת הניקוז, בשני אירועים של ירידת מי גשמים רבים, גרמו להצפת בית העסק ובתוך כך נגרמו לבית העסק נזקי רכוש כבדים מאוד וביניהם קורוזיה (חלודה) של מנועי רכב שיובאו מיפן, נזק למלאי ולציוד הקבוע של המוסך וכן נגרמו הפסדי הכנסות עקב סגירת המוסך לתקופה ארוכה עד לשיקום, תיקון, והחלפת הציוד שניזוק.

לאחר שהוגשה תביעה נגד עיריית באר שבע וחברת הביטוח המבטחת את העירייה, הגענו להסדר פשרה במסגרתו התקבל פיצוי על ידי העירייה והמבטחת בסך של 300,000 ₪ בגין נזקי ההצפה.

מקרה דומה אחר ראה, ת”א 3142-06 ברוך נובק נ’ עיריית חיפה, נגרם לבית עסק נזקי רכוש כתוצאה ממי גשמים שהציפו מוסך, העירייה מנגד ניסתה לטעון כי מדובר בכוח עליון אשר גרם לנזק ולכאורה לא ניתן היה לחזותו מראש אך בית המשפט קבע כי העירייה אחראית לנזק משום שלא דאגה להקמת תשתית ניקוז באזור התעשייה בו ממוקם המוסך ובסופו של דבר נקבע כי העירייה אחראית לנזק. ובנוסף, נקבע בפסק הדין כי גם אם הצפות חורף מתרחשות אחת לכמה שנים על הרשות המקומית החובה לצפות לכך ועל כן לדאוג לקיומה של תשתית ניקוז תקינה ומתאימה שתקלוט מאגר מי גשמים אלה.

מקרה נוסף ת”א 1193/99 שמואל בן ציון ואח’ נגד עיריית בני ברק ואח’ נתבעו בין היתר עיריית בני ברק על נזקי רכוש שנגרמו מהצפה שארעה לאחר ירידת משקעים רבים, אשר גרמה לגאות נחל הירקון וגרמה נזקים כבדים למבנים סמוכים ולבית עסק לשיווק מוצרי קרמיקה ונקבע כי העירייה לא תכננה כראוי את תעלות הניקוז ולא נערכה לאפשרות כי תיווצר הצפה מגאות מי הירקון ועל כן חייבה גם אותה לפצות את התובעים בגין נזקים כבדים אלה.

לשם טיפול בנזקי רכוש עקב הצפות, יש בראש ובראשונה לפנות לעורך דין המתמחה בתחום על מנת שיכוון את הניזוק כיצד יש לפעול עוד בטרם ינוהלו הליכי המשפט בין אם הניזוק הוא אדם פרטי שביתו הוצף ובין אם הוא בית עסק שספג מהלומה קשה בעקבות נזקי ההצפה.

כמו כן יש צורך בהזמנת שמאי לאומדן הנזק סמוך ככל האפשר למועד קרות אירוע ההצפה.

אם ביתך, או בית העסק הוצפו ועקב כך נגרמו נזקי רכוש, על העו”ד המטפל לבחון בראש ובראשונה האם הרשות המקומית עמדה בנטל לקיום מתקני ניקוז תקינים וזאת מאחר ולא בכל מקרה של הצפה תעמוד לפתחה של הרשות המקומית החובה לפצות בגין נזקי הרכוש שנגרמו לניזוק, אלא רק במקרים בהם יוכח, כי התרשלה ולא עמדה בנטל לשמירה על תקינות תעלות הניקוז ו/או כל מתקן ציבורי אחר תרם לגרימת ההצפה.