רשלנות בניתוח להסרת משקפיים

בעידן של שנות ה-2000 החלו טיפולים חדשניים בתחום הרפואה וביניהם בתחום העיניים, ניתוחי לייזר להסרת משקפיים.

ככל שהתפתח התחום להסרת משקפיים , התבררו שיטות שונות לביצוע ניתוח להסרת משקפיים . לצד הצלחות רבות קיימים גם כישלונות בטיפול להסרת משקפיים ,אשר נובעים מסיבות שונות אשר נסביר עליהן במאמר זה.

ישנם מטופלים רבים אשר פונים למומחי עיניים , לבחינת האופציה להסרת משקפיים והמומחים מבטיחים להם, כי הניתוח הוא פשוט, מהיר ולאחריו, לכל היותר, יהיו תופעות לוואי זמניות של יובש בעיניים , הפרעות זמניות באיכות הראיה ולאחר זמן מה של התאקלמות מובטח למטופלים כי יראו 6/6 ולא ידרשו עוד למשקפי ראיה ו/או עדשות מגע, אך בפועל נותרים לאחר הניתוח עם פגיעה קשה בעיניים, כזו אשר החמירה את מצבם ועם מגבלות נוספות שלא חשו לפני ביצוע הניתוח, מגבלות צמיתות, כגון: דמע, יובש בעיניים, סנוור, טשטוש, נזק לקרנית אשר בעקבותיו יידרש המטופל להשתלת קרנית. כאשר ידוע ,כי סיכוי הצלחה להשתלה שכזו אינה גבוהה וכיו”ב.

מטופלים אשר ניזוקו מניתוח להסרת משקפיים יהיו זכאים לפיצויי בגין נזקיהם, אם ימצא ,כי הניתוח לא הצליח בעקבות רשלנות הרופא המנתח, רשלנות בטיפול אשר יכולה לנבוע מכמה סיבות. נמנה חלק מהן, כדלקמן:

אפשרות אחת: המטופל הספציפי כלל לא היה מתאים לביצוע ניתוח להסרת משקפים לאור איכות הראיה לפני הניתוח, סוג מגבלות הראיה, נסיבות הרפואיות אשר גורמות למגבלה באיכות הראיה. מחובתו של אותו רופא לפעול, כפי שרופא סביר היה פועל בנסיבות העניין ובתוך כך אמור היה לדעת כי בהתאם למצבו של המטופל הוא אינו מתאים לביצוע הניתוח ועל כן היה עליו להימנע מביצועו ולהמליץ למטופל שלא לבצע ניתוח הסרת משקפיים, שכן אצל מטופל שכזה כישלון הניתוח ידוע מראש.

על מנת לסבר את האוזן , במה דברים אמורים, בהתאם לבדיקות סטטיסטיות בתחום הרפואה רק 70% מהאוכלוסייה מהסובלים ממגבלות באיכות הראיה , מתאימים לביצוע ניתוח להסרת משקפיים.

במקרה של אדם השייך ל-30% מהאנשים שאינם מתאימים לביצוע הניתוח להסרת משקפיים ובכל זאת בוצע לו הניתוח להסרת משקפיים הרי שהרופא עיניים התרשל מעצם ביצוע הניתוח ואם איכות ראייתו של המטופל בסופו של דבר הפכה לגרועה יותר מזו שהייתה עובר לניתוח והותירה נכות רפואית צמיתה הרי שזכאי המטופל לפיצויים בגין נזקיו , בהתאם לראשי הנזק המקובלים בתחום הנזיקין ובנוסף לכך יתכן ותישקל תביעה לפיצוי נוסף בהתאם לחוק זכויות החולה בגין פגיעה באוטונומיה.

אפשרות שניה בגינה תיוחס למומחה רשלנות, אם ביצוע ניתוח להסרת משקפיים נעשתה בניגוד לפרקטיקה הנוהגת ואם נבחרה שיטת ניתוח אשר לא התאימה למטופל. יודגש כי בניתוחי לייזר להסרת משקפיים ישנן מספר שיטות לביצוע ניתוח זה ורופא מומחה בביצוע ניתוחים אלה בראש ובראשונה, לאחר שקבע כי המטופל מתאים לביצוע ניתוח שכזה, עליו לבדוק איזה סוג של ניתוח מתאים ביותר למטופל.

אם בחר המומחה בסוג ניתוח שאינו מתאים למטופל ורופא סביר לא היה בוחר בסוג כזה של ניתוח, בנסיבות העניין, הרי שגם במקרה זה תיוחס רשלנות בטיפול לאותו מומחה והמטופל שנפגע יהיה זכאי לפיצוים בגין נזקיו.

אפשרויות נוספות, ישנם מקרים רבים בהם למטופלים מתבצעים ניתוחים להסרת משקפיים , כשהם מתאימים לביצוע הניתוח, הסוג ניתוח הנבחר נכון עבור המטופל, אך הניתוח בוצע בחוסר מיומנות , חוסר זהירות , וגרם לכישלונו של הניתוח ולנזקים בלתי הפיכים.

לפני ביצוע ניתוח להסרת משקפיים על הרופא לבצע בדיקות התאמה קפדניות , בדיקת איכות הקרנית וכיו”ב. אם לא בוצעו בדיקות בהתאם לפרקטיקה הנוהגת בתחום אלא בדיקות שטחיות הרי שגם לכך יכולה להיות השפעה על תוצאת הניתוח ותיוחס רשלנות לרופא אשר פעל בחוסר זהירות ובחוסר מיומנות.

לסיכום: בבואנו לבחון האם הייתה רשלנות בטיפול להסרת משקפיים, ראשית עורך דין המתמחה בתחום, באמצעות חוות דעת רפואית של מומחה עיניים, יבחן מה הובטח למטופל , מה הוסבר למטופל, אלו בדיקות עבר לפני ביצוע הניתוח, איזה סוג של ניתוח עבר, ישנן שלוש שיטות המובילות בעולם, בניתוחי הסרת משקפיים בלייזר והן: PRK אינטרלאסיק ולאסק, ועל כן יש לבחון האם השיטה שנבחרה, כאמור למטופל הייתה מתאימה עבורו וכיצד בוצע הניתוח.

לאחר בחינה האם קיימת רשלנות בביצוע הניתוח להסרת משקפיים וכיצד הרשלנות באה לידי ביטוי , יש לבחון את הנזק, כלומר מה נכותו של המטופל, מה מגבלותיו מאז ובעקבות הניתוח ובהתאם לכך לערוך אומדן לחישוב הפיצויים להם זכאי ועליהם יתבע המומחה הרשלן בבית המשפט.