תאונות תלמידים במסגרת פעילות בית הספר ומחוצה לה: את מי תובעים?

מדינת ישראל, מכוח חובתה לשמור על בריאות העם, האצילה סמכויות על רשויות מקומיות (ערים, מועצות מקומיות, מועצות אזוריות) לפקח על פעילויות רשויות חינוך ומוסדות חינוך שונים, כגון: פעוטונים, גני ילדים, מעונות יום, בתי ספר וכמו כן חייבה אותם לבטח את הפעוטים והתלמידים בביטוח תאונות אישיות.

המבוטח הוא התלמיד, הפעוט בגן הילדים או במעון יום ואף הורה המלווה את התלמידים בפעילויות בהתנדבות, כגון: מלווה בטיול שנתי, הוצאת התלמידים לבית קולנוע ולכל מני פעילויות תרבות אחרות. יוצא אפוא כי לא רק תלמידים מבוטחים, אלא שבמקרים מסוימים מבוטחים אף הוריהם וזכאים הם לפיצויי מכוח פוליסת ביטוח תלמידים.

חשוב לציין כי ביטוח תאונות תלמידים מבטח את התלמידים לא רק במקרים של תאונות במסגרת פעילות בית ספרית אלא מחוצה לה וללא קשר לפעילות בית ספרית. תאונות המתרחשות בשטחה של מדינת ישראל ומחוצה לה 24 שעות ביממה.

כמובן שלפוליסת הביטוח ישנם סייגים מחריגים תאונות שונות בגינם לא יראו את הנפגע כמי שזכאי לפיצוי ועל כן חשוב לפנות לעורך דין המומחה בתחום על מנת שיבחן את נסיבות קרות התאונה ויפנה באופן מקצועי אל חברת הביטוח למימוש זכויות הנפגע.

עד כה הוסברה רק אלטרנטיבה אחת של פיצוי. כאשר תלמיד נפצע ונגרמת לו פגיעה המותירה נכות צמיתה או זמנית ישנה אלטרנטיבה נוספת של תביעת פיצויים ויודגש כי אלטרנטיבה זו נוספת ובשום פנים ואופן אינה פוסלת את האלטרנטיבה הראשונה ולשם בחינת האלטרנטיבה השנייה צריכים לבחון את נסיבות קרות התאונה, כלומר לבחון האם התאונה ארעה בעקבות רשלנות המוסד החינוכי במסגרתו ארעה התאונה לתלמיד.

לשם הבנת נושא זה יבוארו מספר דוגמאות להמחשה, כדלקמן:

הורים לילד בן 11 פנו אליי ותחילה ביקשו לקבל יעוץ ולאחר שנוכחו לדעת כי נזקי ילדיהם ברי פיצוי טופל המקרה על ידי. במקרה זה לתלמיד נגרמה פגיעה בברך וזאת במסגרת טיול שנתי. במהלך הטיול עלו התלמידים על דיונות באחד מחופי הים בארץ, התלמידים קפצו, השתוללו כטבעם של ילדים בגיל זה ותוך כדי קפיצותיהם התלמיד נחת על רגלו כשברכו הסתובבה על צירה ונגרמה לו פגיעה קשה אשר הותירה נכות צמיתה.

במקרה אחר ילד בן שש, במסגרת שעות הלימודים, בהפסקה, עלה על מכשיר מתח שהוצב בחצר בית הספר, נפל ונפצע קשה בידו. לאחר בחינת חוזר המנכ”ל התברר כי המכשיר אינו בטיחותי ומשרד החינוך אמור היה להרחיק תלמידים בגילאי הנפגע משימוש במכשיר זה.

לצערנו קיימים אירועים רבים אשר לאחר בחינתם נגלה רשלנות מצד מוסדות החינוך, חרף ניסיונותיהם לשמור על בטיחות התלמידים ולמנוע תאונות אישיות.

על מנת לבחון אלטרנטיבה שניה של תביעה נשאלת השאלה האם התרשלו מי מאנשי משרד החינוך, במה באה לידי ביטוי התרשלותם וכיו”ב. לשם בחינת שאלות אלה וכן על מנת לבחון את הקשר הסיבתי בין הרשלנות לעצם קרות התאונה יש לבחון האם משרד החינוך פעל בהתאם לחוזרי המנכ”ל: כללי בטיחות תלמידים ואם חרגו מהם הרי שתלמיד באמצעות הוריו זכאי לתבוע את משרד החינוך, בגין המחדלים אשר גרמו לקרות התאונה בתביעת נזיקין לשם קבלת פיצויים אשר יהיה בה כדי לפצות את התלמיד בגין נזקיו.

לסיכום, כאשר תלמיד נפגע במסגרת פעילות בית ספרית עשויים להיות שני גורמים מהם יכול הוא לתבוע פיצוי לנזקיו.

האחד: מכוח פוליסת ביטוח תלמידים. האחר, רק אם ישנה רשלנות מצד מי מוסד החינוכי תוגש תביעה נזיקית נפרדת ונוספת כנגד המוסד החינוכי ובכך ממצא התלמיד את זכויותיו על פי דין עד תום.

יודגש כי האלטרנטיבה השנייה לתביעת פיצויים מותנית בכך שהתאונה ארעה במסגרת פעילות בבית הספר ו/או בגן ו/או פעוטון וכיו”ב, אף אם אירעו לאחר שעות הלימוד, ואילו האלטרנטיבה הראשונה לתביעה מכוח פוליסת ביטוח תלמידים אינה מותנית בנסיבות קרות האירוע אלא בשאלה האם הנזק גוף ארע בעקבות תאונה והאם הותיר נכות המזכה פיצוי בגינה.

לשם בחינת השאלות הנ”ל ומיצוי זכויות ילדיכם רצוי לפנות לעורך דין המומחה בתחום, להיוועץ עמו ולפנות לגורמים האחראים לקרות התאונה באמצעותו.